 |
|
אם ברשותכם מילות השירים החסרות בין שירי אלבום זה,
נודה אם תשלימו זאת בלחיצה על צלמית ההוספה
-
.
|
| 1. |
פתיחה תזמורתית
|
|
ג. בראסאנס
|
| 2. |
כי אני פרחח
|
|
ד. אלמגור*, ג. בראסאנס
|
| 3. |
מונולוג (אודות בראסאנס)
|
|
נ. אלוני
|
| 4. |
מונולוג ''הגורילה''
|
|
נ. אלוני
|
| 5. |
הגורילה
|
|
ד. אלמגור*, ג. בראסאנס
|
| 6. |
אפילוג ''הגורילה''
|
|
נ. אלוני
|
| 7. |
מונולוג ''אשת ראש ענף צנזורה''
|
|
נ. אלוני
|
| 8. |
אשת ראש ענף צנזורה
|
|
נ. אלוני*, ג. בראסאנס
|
| 9. |
אפילוג ''אשת ראש ענף צנזורה''
|
|
נ. אלוני
|
| 10. |
במימיו הצלולים של הנחל
|
|
ד. אלמגור*, ג. בראסאנס
|
| 11. |
מונולוג הפטרון הזקן
|
|
נ. אלוני
|
| 12. |
הזקן
|
|
ד. אלמגור*, ג. בראסאנס
|
| 13. |
מונולוג לשיר הבעל המקרין
|
|
נ. אלוני
|
| 14. |
מי אוהב מילים גסות
|
|
ד. אלמגור*, ג. בראסאנס
|
| 15. |
אפילוג לשיר הבעל המקרין
|
|
נ. אלוני
|
| 16. |
שיר הבעל המקרין
|
|
ע. קינן*, ג. בראסאנס
|
| 17. |
מונולוג (עצים)
|
|
נ. אלוני
|
| 18. |
מארגו
נגן
|
|
נ. שמר*, ג. בראסאנס
|
| 19. |
הצוואה
נגן
|
|
נ. שמר*, ג. בראסאנס
|
לחץ לשמיעת קטע מהשיר לחץ לצפייה במילות השיר
|
|
|
|
|
|
|
"אין אהבות שמחות" - ההפקה הישראלית
|
להפקה הישראלית של "אין אהבות שמחות" חברו יחד בתרגומי השירים נעמי שמר, ניסים אלוני, דן אלמגור ועמוס קינן. עמל רב הושקע בשחזור נאות של הפקה זו שהוקלטה בביצוע פומבי ותודות לשיחזור הדיגטלי, שנעשה מתוך תקליטים ישנים, מצלצלים השירים, המונולוגים, התזמורת והשירה של יוסי בנאי כאילו התרחשה ההקלטה בשבוע שעבר ולא בהקלטה פומבית בשנת 1969.
יוסי בנאי היה הראשון שהביא אלינו את שירי ברסאנס בשלמותם, כהפקת במה משולבת במונולוגים. בהמשך הדרך הרבה גם יוסי לתרגם ולהקליט שירים מפרי עטם של יוצרים צרפתיים אחרים (ז'אק ברל, ליאו פארה ואחרים) והוא היה זה שבעצם קרב אותנו אל תרבות הזמר הצרפתית וממשיך לעשות זאת בצד יצירתו הענפה עד עצם היום הזה. |
|
נחום (נחצ'ה) היימן, 11/2001
|
|
|
|
שיריו של ז'ורז' ברסאנס
|
"אין אהבות שמחות", במבט ראשון שם יפה להצגה, ומאידך, שם אשר הפך בזכותם של יוסי בנאי (השר בהפקה זו את שירי ז'ורז' ברסאנס), למטבע לשון ולסיפור חיי היום יום של ה"פריזאים", על הטוב, היפה והמכוער שבהם.
שירי ז'ורז' ברסאנס אינם מתארים את טוהר תרבות הציור, התאטרון והמוזיקה הקלאסית אלא דווקא את הרחוב הפריזאי, את אנשי היום יום את התאווה לבצע, לנשים יפות, ולמעמד חברתי. ודווקא בשל כך הפכו שיריו לפיוט שסחף את כל מי שאוהב יושר ספרותי וכמובן, את השפה הצרפתית.
ואם ניתן בכלל למצות בפזמון השר על אנשי היום-יום פגיעה במרכז המטרה, הרי ש"הצלף והמצליף" הזה הוא ז'ורז' ברסאנס.
שיריו, ה"כאילו" פשוטים, קלעו מייד אל לב מרכזי התחושה של מאזיניו ושיקפו את החלומות הסמויים של הפריזאים ומאידך, את תרבות הזמר הצרפתית שהתפתחה בגדה השמאלית של נהר הסיין, בבתי קפה קטנים שבהם יצרו אנשים שכמותו קשר חם והפרו איש את רעהו בלהג אין סופי בין כוסיות פרנו ובקבוקי יין אדום.
ברסאנס היה לא רק משורר ענק אלא אמן וזמר שידע בחוש מידה נדיר לשלב סלאנג (בצרפתית Argo) בין שורות הפיוט שבשיריו והצליח למצוא את "חוט השני" בין המילה הכתובה והביצוע המוזיקלי. ברסאנס נהג לעלות על הבמה עם המקטרת הנצחית שלו, להניחה בכיס המקטורן, לשבת על כסא הבר הקבוע שלו, לחייך חיוך צנוע אל נגן הבס שעמד מאחוריו בכל שנות יצירתו, לכוון מעט את הגיטרה ו…לשיר. |
|
נחום (נחצ'ה) היימן, 11/2001
|
|
|
|
|
|
|
מידע נוסף ?!
|
אין בידינו את כל המידע אודות הפקת התקליט המקורי.
אם בידיכם חומר כלשהו אודות ההפקה (תקליטים ישנים, קטעי עיתונות, הקלטות רדיו וכדומה)
נשמח אם תצרו עימנו קשר באמצעות
טופס ההתקשרות באתר
או באחת הדרכים הבאות:
|
|
דוא"ל: info@nostalgia.org.il
טלפון: 03-9073350
פקס: 03-9073351
מען למכתבים:
מאגרי מוזיקה בע"מ
חיים גלעד 35 א'
פתח תקוה, 49377
|
 |
|
|
תודה מראש על שיתוף הפעולה.
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
