צ'יק צ'יק בום בום

יעקב טימן (1975-1903) יליד רוסיה, איש העלייה השלישית, עלה לארץ כחלוץ בשנת 1922. בשנת 1927 חבר לאביגדור המאירי להקמת תיאטרון 'הקומקום'. למרות הצלחתו, נסגר הקומקום לאחר כשנת פעילות אחת, ואת מקומו ירש תיאטרון 'המטאטא', שיעקב טימן היה ממקימיו. 'המטאטא' פעל כעשרים ושש שנים וטימן היה לאחד מעמודי התווך שלו, עד כי שמו נאמר בנשימה אחת עם שם התיאטרון. בשנות הפעילות האחרונות של התיאטרון אף שימש טימן כמנהלו.

לאחר סגירת תיאטרון 'המטאטא', הופיע טימן במסגרות שונות, כגון תכניות רדיו וטלוויזיה, הִנחה מופעי סאטירה והומור, השתתף במופע המיתולוגי 'היֹה היו זמנים' והופיע בסרטים 'אולי תרדו שם', 'הדיבוק' וסרטי הסברה שונים. הסרט האחרון שבו שיחק היה 'קזבלן'. השיר המזוהה עם טימן יותר מכל הוא שירם של נתן אלתרמן ושמואל פרשקו 'מכתב מאמא', שנכתב כסאטירה על בני היישוב ששירתו בניכר בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה והפך ללהיט בקרב אנשי היישוב.

לשיר צ'יק צ'יק בום בום גרסאות מילים רבות ושונות, מאחר ששימש כ'שיר מתחלף', שנהגו להתאים לו מפעם לפעם מילים אקטואליות בהתאם לצורך. הקהל הכיר את השיר וידע מתי להצטרף בשורות הקבועות שחזרו על עצמן בגרסאות השונות. את הגרסה המובאת פה, כתב אחד מכותבי הפזמונים ל'מטאטא', הלל אביחנן (ברגמן) , שכתב בין היתר את המילים לשירים: 'למולדתי' ו'עיניים ירוקות'.

'החבר מר בווין', המוזכר בגרסה זו, הוא ארנסט בווין, מראשי מפלגת העבודה הבריטית, ששימש כשר מטעמה בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה. בווין היה מתנגד חריף למחויבות הממשלה הבריטית להצהרת בלפור, עשה רבות למען ביטול מדיניות 'הספר הלבן', סירב להתיר עליית יהודים לארץ-ישראל. הוא נתפש על-ידי אנשי היישוב כאנטישמי וכאנטי-ציוני ולמעשה ביטא את הצד האנטי-ציוני הקיצוני של ממשלת בריטניה באותה תקופה, מה שהפך אותו מטרה לחיצי סאטירה שנונים (למשל כמו כאן).