לבי במזרח

רבי יהודה הלוי (1075-1141) - נולד בטודילה שבצפון ספרד. משפחתו הייתה אמידה ומשכילה ויהודה הלוי זכה להשכלה כללית נרחבת. בהיותו כבן עשרים פלשו המוסלמים לספרד ופרצו מלחמות בין הנוצרים למוסלמים. מחמת הסכנה, נאלץ לעזוב את מקום מגוריו ולנדוד ממקום למקום. לשם פרנסה הוא עסק במסחר וברפואה (שימש כרופא החצר של מלך קסטיליה), אך כישרונו האמיתי היה בכתיבה. הוא כתב שירים מגוונים: פיוטים, שירי קודש ושירי חול, שירי שבח, שירי יין, שירי געגועים לציון ועוד. כיום ידועים למעלה מ-700 שירים שכתב. כישרונו הייחודי מתגלה גם באחד מכתביו החשובים - ספרו הפילוסופי - ספר הכוזרי.

בשנת 1140 החליט לעלות לארץ ישראל. ידוע שהגיע עד מצריים ושהה בה כחצי שנה. לא ידוע בוודאות אם הגיע לבסוף לארץ-ישראל, ולעניין נסיבות מותו - יש גרסאות רבות לכך. ממצאים מהשנים האחרונות מעידים כי הצליח להגשים את חלומו ולגעת באדמת הקודש. האגדה מספרת שבעודו נושק לאבני הארץ, דרס אותו ערבי רכוב על-גבי סוס. אגדה זו אינה מבוססת.

ציונה לוי-לירון - מלחינת השיר, ילידת הארץ וחברת קיבוץ שפיים, היא בוגרת המדרשה למוזיקה והשלימה את השכלתה המוזיקאלית בשוויץ. היא כתבה יצירות לתזמורת קאמרית והלחינה את שיריהם של משוררים מהמאה העשירית ועד זמננו. לחניה לשירי המשוררים דליה רביקוביץ, יהודה עמיחי, חיים גורי, לאה גולברג ואחרים קובצו בספר "מפגשים", שיצא בהוצאת מפעלי תרבות וחינוך. באופן מיוחד התמסרה למחקר שירת ימי-הביניים - היא כתבה מוזיקה לשיריהם של גדולי משוררי יהדות ספרד, תימן ועוד. לחניה לשירי משוררי ספרד השתתפו במופע שנערך לציון חמש מאות שנה לגירוש ספרד, באותו מופע נטלה ציונה חלק בנגינה.