נומי נומי ילדתי

יואל אנגל (1868-1927) עלה לארץ בשנת 1924, בהיותו בן 56, גיל מאוחר יחסית לעולי אותה תקופה. באמתחתו כבר הייתה עשייה מרשימה בתחום המוזיקה היהודית. השכלתו המוזיקלית הייתה רחבה, מעמדו כחוקר מוזיקה יהודית רציני היה מבוסס, ואף כמלחין היה ידוע. ברוסיה הרבה לחבר שירי ילדים, אך הצלחתו הגדולה כמלחין הייתה המוזיקה שכתב להצגה "הדיבוק" בתיאטרון "הבימה", שהיה אז עדיין תיאטרון יהודי במוסקבה. לאחר עלייתו לארץ, הבחין אנגל בכך שהחלוצים מרבים לשיר, אך שם לב שהשירים ששרו היו מתורגמים לצלילי מנגינות זרות. התלהבות החלוצים דבקה בו, והוא ראה לפניו ייעוד חדש - יצירת זמר עברי ארץ-ישראלי. כך החל להלחין שירים שהתאימו למציאות החדשה.

יחיאל היילפרין (1880-1943) יליד אוקראינה, נצר למשפחת רבנים חסידי חב"ד. היילפרין עסק בהוראה מגיל צעיר מאוד ושילב בעיסוקו זה פעילות ציונית. הוא הרצה על ספרות ותרבות עברית ב'אגודת התחייה' (שהייתה אגודה בלתי חוקית), ובשנת 1909 הקים בוורשה את גן הילדים העברי הראשון. שנה לאחר מכן הקים את הסמינר העברי הראשון לגננות. הן גן הילדים והן הסמינר לגננות נחשבו למוסדות הראשונים מסוגם שהתנהלו בשפה העברית בגולה.
רעייתו של היילפרין, פנינה, הייתה שותפתו לדרך. לזוג נולדו ארבעה ילדים, כולם קנאים לשפה העברית וכולם אוחזים בעט הסופרים. הבכור, אוריאל, הוא המשורר יונתן רטוש.

אנגל והיילפרין שיתפו פעולה בעיקר בכתיבת שירי ילדים. משיריהם המשותפים נזכיר את 'היורה' (גשם גשם משמים קול המון טיפות המים...), 'סוסים' (בא האביב, שמש חביב...), 'חג פורים', 'אנייה יפהפייה' ושירים רבים נוספים.

אהובה צדוק בעלת קול האלט העמוק היא בוגרת החישטרון. בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים נמנתה על המבצעים הבולטים לשיריהם של עמנואל זמיר, נחום נרדי ויוסף הדר וזכתה לפופולאריות רבה בביצוע שירי ילדים.
צדוק חיה שנים רבות בחו"ל ולאחרונה שבה ארצה. היא חיה בתל-אביב, מופיעה בערבי זמר ברחבי הארץ ועדיין מצליחה לרגש את הקהל.