משנכנס אדר

גיל אלדמע, מעבד השיר, נולד בשכונת בורוכוב בגבעתיים בבית שבו התרבות לסוגיה הייתה סגנון חיים. בבית המשפחה נערכו ערבי מחולות ושירה, הועלו בו מיטב הצגות התיאטרון של 'הבימה', 'האהל', 'המטאטא' ועוד. אלדמע החל לנגן בגיל שש, ורכש השכלה מוזיקלית אצל טובי המורים בתקופתו. לאחר שירותו בפלמ"ח, למד באקדמיה למוזיקה בירושלים ובמקביל ניהל חוגים של זמר ושל ריקודי-עם ברחבי הארץ. בשנת 1952 החל ללמד בכפר הנוער 'הדסים' ושם גם החל להלחין שירים. משיריו באותה תקופה: 'כי תנעם', 'שיבולים', 'אנא פנה דודך' ועוד.

בשנת 1957 נסע לארצות הברית להשלמת השכלתו המוזיקלית, אז גם עיבד את שיריה של להקת כרמון ששהתה אף היא שם. עם שובו לארץ החל לעבוד ברשות השידור כעורך וכמעבד. במסגרת רשות השידור הקים את 'חבורת רננים' שהורכבה מזמרים ששרו במקהלת 'רינת'. 'חבורת רננים' הקליטה בשנות פעילותה מאות שירי-עם עבריים והצילה כך מכיליון ומשכחה שירים רבים ואת יוצריהם. אלדמע עבד עם מקהלות נוספות רבות.

הוא היה שותף בעריכת ספרים רבים ביניהם ספרו 'מניפה קולית' – מקבץ עיבודים למקהלה.

בשנת 2004 יצא אוסף שיריו 'גיל אלדמע – אשירה לידידי' במסגרת העמותה למורשת הזמר העברי.

גיל אלדמע זכה על עבודתו בפרסים רבים כגון פרס אקו"ם, פרס לנדאו, פרס ההסתדרות ובשנת 2004 זכה בפרס ישראל.

חבורת שֹהם, המבצעת שיר זה, היא קבוצת אנשים מופלאה, אשר בראשות מוטקה שלף ודודו אלהרר לקחה על עצמה את המשימה הכמעט בלתי-אפשרית של החייאת הזמר העברי הישן. העמותה על-שם ד"ר חיים שֹהם הפיקה עד היום למעלה משש הפקות על-גבי דיסקים (בהוצאה פנימית) ומנציחה בפעולתה שירים, שאלמלא החבורה הזו היו נשכחים מלב.
אנו מודים לאנשי העמותה על שאפשרו לנו לעשות שימוש בשירים אשר הוקלטו על ידם.